במחקר כפול-סמיות שנמשך שנה נבדקו שתי קבוצות באמצעות מכשיר ה-CIMT:

קבוצת הביקורת: עובי דופן העורק עלה ב-9% תוך שנה – המחלה המשיכה להתקדם.
קבוצת הליקוריץ: עובי דופן העורק ירד ב-9% – פער של 18% בין הקבוצות.

זוהי הוכחה מדעית לכך שטרשת עורקים אינה תהליך חד-כיווני, אלא תהליך שניתן להסיג לאחור כאשר משנים את מאזן החמצון בדם.

הסטטינים פועלים על הכמות: הם מורידים את מספר מולקולות ה-LDL בדם. ליקוטבע פועל על האיכות: הוא מונע מהמולקולות הקיימות להתחמצן.

אדם עם כולסטרול גבוה שאינו מחומצן נמצא בסיכון נמוך בהרבה מאדם עם כולסטרול נמוך שכולו מחומצן. ליקוטבע סוגר את הפרצה שהסטטינים לא מטפלים בה.

צמח הליקוריץ מכיל גליציריזין – חומר שבצריכה קבועה גורם לעליית לחץ דם ולאגירת נוזלים.

ליקוטבע משתמש בטכנולוגיית מיצוי ייחודית שמסירה את הגליציריזין לרמה אפסית, תוך ריכוז מקסימלי של הפוליפנולים (נוגדי החמצון). התוצאה: כמוסה אחת שמספקת ריכוז אנטי-אוקסידנטי גבוה – ללא תופעות הלוואי של הצמח הגולמי.

בדיקת דם מודדת כמות – לא איכות. אדם עם LDL נמוך שנמצא בסטרס חמצוני גבוה (עישון, סוכר, דלקת כרונית) עדיין בסיכון.

המטרה היא לא רק להוריד את המספר בבדיקה, אלא למנוע מהכולסטרול הקיים להפוך לגורם נזק בעורקים. ליקוטבע נותן הגנה איכותית ללא קשר לרמת ה-LDL.

כשה-LDL מתחמצן הוא הופך לחומר זר ורעיל. תאי מערכת החיסון (מקרופאג׳ים) בולעים אותו כדי להגן עלינו – אך מתמלאים בשומן והופכים לתאי קצף שמתים ושוקעים בדופן העורק. כך נוצרת הטרשת.

ליקוטבע מונע את החמצון מלכתחילה – כך שהמקרופאג׳ים כלל לא נחשפים ל-LDL הפגום.

בדיקת CIMT מודדת את עובי דופן העורק ונותנת תמונה אובייקטיבית של ״מצב הצנרת״ – מעבר לבדיקות הדם הרגילות.

היא מאפשרת לראות שיפור ממשי בעורקים לאחר שנה של שימוש בליקוטבע – בדיוק כפי שנמדד במחקר הקליני.

הצמח מפיק נוגדי חמצון (גלברידין) כמנגנון הגנה עצמי. ללא טכנולוגיית המיצוי הפטנטית של ליקוטבע לא ניתן להבטיח ריכוז מספיק של החומר הפעיל שיחדור למולקולת ה-LDL ויגן עליה מבפנים.

לא כל ״אבקת ליקוריץ״ שווה.