תפריט
תפריט
תרגולים כמו אימוני התנגדות מגבירים את העומס על הגוף ועל המערכת הנוירולוגית, מה שעלול לגרום לפירוק של רמות הקורטיזול.
אימונים מאומנים גבוהים יכולים לגרום לסטרס נפשי על הספורטאי, במיוחד כאשר יש להם יעדים מקצועיים מסובכים או מתח בגלל תוצאות מסוימות. הסטרס הנפשי יכול להוביל לעליית רמות הקורטיזול.
אימונים ארוכים ותדירים עשויים להגביר את עומס הסטרס על הגוף, מה שיכול להוביל לגבורת רמות הקורטיזול.
מחקרים רבים עסקו בקשר בין ספורט עצימות גבוהה ורמות קורטיזול. למשל, מחקר שפורסם ב”Journal of Sports Science & Medicine” חקר את רמות הקורטיזול ופעילות התאים החיים של ספורטאים שמתאמנים בעצימות גבוהה ומצא קשר בין העומס הפיזי ורמות הקורטיזול.
ספורטאים שמתאמנים בעצימות גבוהה עשויים להתמודד עם רמות קורטיזול גבוהות בגלל ההתנגדות המתמשכת של הגוף למאמצים הפיזיים המאומצים. תרגול פיזי משמש פעולה מכאן שנמנעת לגוף המאמץ בעזרת שחרור הורמון הקורטיזול מן הכליות. עם זאת, במצבי סטרס אינטנסיביים כמו אימונים מאומצים, ניתן להגביר את הרמה של ההורמון הזה.
אימון מאומץ יכול להיות סוג של מקור לסטרס לגוף, ובתגובה לכך, רמות הקורטיזול בדם עלולות להתגבר. הקורטיזול הוא הורמון של הסטרס המפעיל מגוון פעולות בגוף להגנה ולהתמודדות עם מצבי סטרס.
לדוגמה, מחקר שנערך על ידי רודולפו גולדשמידט וקבוצתו ב-2004 הראה כי אימון פיזי מקפיץ קורטיזול באופן משמעותי. המחקר הזה חקר את רמת הקורטיזול בדם של ספורטאים אחרי תרגול מאומץ והשווה אותם לרמות הקורטיזול בדם של אותם ספורטאים לאחר אימון שכיח.
לספורטאים המתאמנים בעצימות גבוהה, חשיבות גדולה מוענקת לקניית זמן לשיקום ולהתמודדות עם רמות קורטיזול גבוהות. פעילויות כמו טיפולי מים חמים, מידור, ושיטות אחרות להקלה על כאבים ולשיקום יכולות לסייע לספורטאים להתמודד עם רמות קורטיזול גבוהות ולשקם את הגוף.
קרמוטה פילפס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פיטסבורג, ושאר מחקרים, גילו כי אימונים מאתגרים גורמים להפעלת רמות גבוהות של קורטיזול בגוף. זו תופעה טבעית במערכת הגוף כשהוא נחשף לפעילות גופנית קיצונית.
מחקר שנערך על ידי ג’רמי סיאלינסקי ושאר חוקרים (2005) חקר את ההשפעה של אימונים אינטנסיביים על רמות הקורטיזול. המחקר מצא כי ספורטאים שעמדו באימונים גופניים מאוד אינטנסיביים הצביעו על רמות קורטיזול גבוהות יותר מאלו שעשו אימונים פחות אינטנסיביים או אימונים בעוצמה בינונית.
עומס פיזי ומנגנוני סטרס:
פעילות פיזית מתמדת ואינטנסיבית יכולה להיות מקור לסטרס פיזי על הגוף. גוף האדם מגיב לסטרס עם הפקת הורמונים כמו קורטיזול. ככל שהאימון מתרחש בעצמות גבוהה יותר, יתכן ויהיה גם יתרון וגם הקרמת רמות הקורטיזול עם השלכות של זה.
תחרות ולחץ נפשי:
ספורטאים שנמצאים בתהליך תחרותי או מתאמנים לאירוע ספורטיבי חשוב יכולים לחוות לחץ נפשי גבוה, המשפיע על הפקת קורטיזול. הלחץ הנפשי יכול לגרום לקורטיזול להופיע בכמויות גדולות יותר.
התאמת הגוף למאמץ:
גוף האדם יכול להתרגל למאמצים פיזיים באופן שיגרום להפקת קורטיזול בכמויות גבוהות יותר. התאמה זו עשויה לקרות כחלק ממנגנון ההסתגלות למאמצים פיזיים גבוהים.
מחקרים רבים עסקו בהשפעת הפעילות הגופנית על רמות הקורטיזול בגוף. לדוגמה, מחקר שפורסם במגזין “Medicine & Science in Sports & Exercise” בשנת 2005 על ידי בלום וחברים מקרן פיטז’ר, חקר את השפעת אימון קיץ ארוך על רמות הקורטיזול בגופם של ספורטאים צעירים. המחקר מצא כי האימון הפיזי התקבל כסוג של סטרס על הגוף, והתגבשה התפשטות הקורטיזול כתגובה לסטרס זה.
קיימות מספר אסטרטגיות שספורטאים תחרותיים יכולים להשתמש בהן כדי לעזור להם להפחית את רמות הקורטיזול אחרי האימון. הנה כמה מהן, כולל מחקרים שתומכים בהן:
יש לשלוח את הטופס
