זנגביל, ג׳ינג׳ר – Zingiber officinale

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה היעילות והבטיחות של תוספים צמחיים עשירים בפוליפנוֹלים, בקרב מבוגרים עם מחלות מעי דלקתיות (IBD) או תסמונת המעי הרגיש (IBS). בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם סה"כ 1,566 משתתפים, מהם תשעה מחקרים נערכו בקרב משתתפים עם מחלות מעי דלקתיות ו-14 מחקרים נערכו בקרב משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש. התוספים השכיחים ביותר שנבדקו במחקרים אלה היו שמן מנטה (חמישה מחקרים במשתתפים עם IBS), ג'ינג'ר (2 מחקרים במשתתפים עם IBS ו-1 במשתתפים עם IBD), רזברטרול (שני מחקרים במשתתפים עם IBD), ואלוורה (מחקר אחד במשתתפים עם IBS ואחד עם IBD). במחקרים אחרים נעשה שימוש בתערובות פוליפנוֹלים או ברכיב בודד כולל כורכומין, עשב חיטה, שמן אניס, איזופלבונים מסויה, מסטיקא, אכילאה, וקליפת רימון. משך ההתערבויות נע בין 2 ל-12 שבועות. באופן כללי נמצא כי השימוש בתוספים היה מלווה בשיפור מובהק בתסמינים במערכת העיכול בכל קבוצות החולים. בקרב משתתפים עם IBD נמצא שיפור מובהק במדד הדלקת CRP ובמדד MDA לעקה חמצונית, כאשר רק רזברטרול תרם לשיפור איכות החיים. איכות העדויות הייתה הגבוהה ביותר בהתייחס לשיפור במדדים של חומרת התסמינים ואיכות החיים עבור רזברטרול בקרב משתתפים עם IBD ועבור שמן מנטה בקרב משתתפים עם IBS. לא נמצאו השפעות שליליות משמעותיות. החוקרים מסכמים, כי השימוש בתוספים צמחיים עשירים בפוליפנוֹלים עשוי להוות טיפול משלים יעיל ובטוח ל-IBD ו-IBS, כאשר העדויות היו המשמעותיות ביותר בהתייחס לשימוש ברזברטרול לטיפול בקרוהן וקוליטיס ושמן מנטה לטיפול במעי רגיש. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33960587/

במחקרים השונים הוערכו 6 טיפולים צמחיים:

שמן מנטה – בסקירה מוצגים שישה מחקרים קליניים, בהם נבדקה ההשפעה של שמן מנטה בקרב מבוגרים וילדים, ושני מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תערובת שמן מנטה ושמן קימל. בכל המחקרים נמצאה הקלה על כאבי הבטן. 

(STW 5 (Iberogast – פורמולה מוכרת בגרְמניה, המכילה 9 צמחי מרפא: (Iberis amara, Angelica archangelica, Silybum marianum, Chelidonium majus, Carum carvi, Glycyrrhiza glabra, Mentha x piperita , Melissa officinalis, Matricaria). הפורמולה נמצאה יעילה להקלה על תסמיני כאב בטן בקרב מבוגרים וילדים.

כורכום – נמצא יעיל להקלה על תסמיני IBS בקרב מבוגרים, אולם לא נמצאו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה בקרב ילדים. 

קנאביס – לא נמצאה השפעה מובהקת בקרב מבוגרים עם תסמיני IBS. 

אלוורה – באופן כללי, לא נמצאה השפעה מיטיבה בקרב מבוגרים עם תסמיני IBS.

ג'ינג'ר – נמצא יעיל בעיקר לשיפור קצב התרוקנות מערכת העיכול. 

החוקרים מסכמים כי אמנם העדויות מוגבלות, אך ישנה תמיכה להשפעה מיטיבה של שמן מנטה ושל הפורמולה Iberogast בקרב ילדים ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30423929

מחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2022) נבדקה ההשפעה של גרניול (Geraniol) בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). גרניול הינו טרפן המצוי בשמנים אתרים שונים כגון עשב לימון וורד ומאופיין בפעילות אנטי-בקטריאלית, נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. מחקרים קודמים מציעים כי שמנים אתרים עשויים להוות טיפול יעיל ל-IBS בשל השְֹפעתם על חיידקי המעי. במחקר נכללו 56 משתתפים המאובחנים עם IBS אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף המכיל גרניול פעם ביום למשך 4 שבועות או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. התוסף ניתן בכמוסות של 470 מ"ג המבוססות על מוצר פטנט של גרניול עם סיבי ג'ינג'ר המיועדים להגבלת הספיגה ולנשיאת הרכיב הפעיל למעי (BIOintestil®). המשתתפים נטלו 2-4 כמוסות ליום, בהתאם למשקל הגוף. תגובה לטיפול הוגדרה כשיפור של לפחות 50 נקודות במדד חומרת התסמינים (IBS-SSS). נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בחומרת התסמינים ושיעור המגיבים להתערבות היה גבוה באופן מובהק (52% לעומת 17%). ההבדל היה משמעותי יותר בקרב מטופלים עם דפוס מעורב של IBS (54% לעומת 8%). עוד נמצא כי בעקבות נטילת התוסף חלו שינויים משמעותיים בהרכב חיידקי המעי, בעיקר ירידה בריכוז חיידקים מהסוגים Oscillospira, Erysipelotrichaceae, Clostridiaceae ועלייה ב- Faecalibacterium. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בריכוז של ציטוקינים פרו-דלקתיים. מסקנת החוקרים היא כי השימוש בתוסף גרניול היה יעיל להקלה על תסמיני IBS ולשיפור הרכב חיידקי המעי, בעיקר בקרב מטופלים עם דפוס מעורב של IBS.   

המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Targeting Gut Disease שפיתחה את המוצר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36235860/

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות או תוספי תזונה, לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל ההשפעה של דפוסי תזונה (דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית חיה, דיאטה אנטי-דלקתית), של מזונות ספציפיים (כגון מיץ חמוציות), של אומגה 3, של מיקרונוטריאנטים ספציפיים (כגון ויטמין D), של תוספים נוגדי חמצון (כגון חומצה אלפא-ליפואית), ושל תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטקה. מהסקירה עולה כי התערבויות שנמצאו יעילות לשיפור חומרת המחלה כללו: דיאטה ים-תיכונית, שימוש בתבלינים כגון ג'ינג'ר, קינמון וזעפרן, שימוש בנוגדי חמצון כגון קוורצטין וקו-אנזים Q10, ותוספי פרוביוטיקה המכילים Lactobacillus Casei. החוקרים מסכמים, כי למרות העדויות המוגבלות, נמצאה תמיכה לכך שלהתערבויות תזונתיות ולשימוש בתוספי תזונה עשוי להיות פוטנציאל לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003645/

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים,(2020) הוערכה ההשפעה של תוספי תזונה המכילים צמחי תבלין על חומרת התסמינים ופעילות המחלה, בקרב מטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות. בסקירה נכללו שישה מחקרים, בהם 316 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר בדקו את ההשפעה של תוספי שום, כורכומין (שני מחקרים), ג'ינג'ר, קינמון או זעפרן למשך 8-12 שבועות. באופן כללי, נמצא כי נטילת תוספי שום, ג'ינג'ר, קינמון או זעפרן הייתה מלווה בירידה בפעילות המחלה. בשל איכות מתודולוגית נמוכה, לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה בהתייחס להשפעה של תוספי כורכומין. החוקרים מסכמים כי לתוספי תזונה המכילים צמחי תבלין עשויה להיות השפעה מיטיבה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אולם בשל העדויות המוגבלות והאיכות המתודולוגית הנמוכה לא ניתן להעריך באופן ברור את יעילותם ולהמליץ עם שימוש קליני. החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33322318/

בסקירה מקיפה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות (2022) הוערכה ההשפעה הבריאותית של כורכומין וצמחי מרפא נוספים ממשפחת הזנְגבילאיים (Zingiberaceae). בסקירה נכללו 161 מטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים בהן נבדקו 67 תוצאות בריאותיות שונות. ההתערבויות במחקרים אלה היו מבוססות על ג'ינג'ר (במינון 120 מ"ג עד 4 גרם ליום), כורכום (בטווח מינונים רחב בהתאם לסוג התוסף), הל (במינון 3 גרם ליום) ומיצויים נוספים (במינון 60 עד 1,500 מ"ג ליום) אשר ניתנו בצורת אבקה, טבליות, כמוסות, ג'ל לשימוש חיצוני או מוקסה. במסגרת הסקירה הוערכו תוצאות הקשורות לתסמונת המטבולית, למדדי דלקת ועקה חמצונית, לדלקת מפרקים ניוונית וכאב, לבחילות והקאות, מחלות במערכת העיכול, למחלות נוירולוגיות, ולבריאות הפה. להלן תרשים המציג את אחוז המחקרים בהם נמצאו תוצאות מובהקות.

להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:

היתרונות של השימוש בצמחי מרפא ממשפחת הזנְגבילאיים עולים על החסרונות.

נמצאו השפעות חיוביות בהתייחס לתסמונת מטבולית, כבד שומני, תחלואה קרדיווסקולרית, במחלות דלקתיות מסוימות וכן בהקלה על כאב על רקע דלקות מפרקים.

השימוש בג'ינג'ר נמצא יעיל להקלה על הקאות בהריון וכן להקלה על בחילות והקאות על רקע טיפולי כימותרפיה או ניתוחים מסוגים שונים.

לכורכומין נמצאה השפעה מיטיבה במחלות במערכת העיכול, מחלות נוירולוגיות ולבריאות הפה.

החוקרים מסכמים כי באופן כללי השימוש בצמחי מרפא אלה הינו בטוח ועשוי להיות בעל השפעה מיטיבה במגוון מצבים בריאותיים, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35623903/

מחקר כפול-סמיות מבוקר (2020) נבדקה ההשפעה של פורמולת צמחי מרפא, בהשוואה לטיפול תרופתי, על המדד הדלקתי PGE2, בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. במחקר נכללו 60 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 4 שבועות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו פורמולת צמחי מרפא (®Mixodin) במינון של 2 כמוסות ליום לאחר הארוחה - כל כמוסה מכילה 300 מ"ג כורכומין, 7.5 מ"ג ג'ינג'רול ו-3.75 מ"ג פיפרין. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו נפרוקסן (תרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית) במינון 250 מ"ג פעמיים ביום. נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת במדד הדלקתי PGE2, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. החוקרים מציינים כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במאפיינים התזונתיים במהלך תקופת ההתערבות. החוקרים מסיקים כי השימוש בפורמולה היה יעיל לשיפור המדד הדלקתי PGE2 במידה דומה לטיפול התרופתי. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32180294/