מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (אנ’) (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.
הכינוי Myrrh ככל הנראה נגזר מהמילה הערבית והעברית “מר”, ומתייחס לטעמו של הצמח.
שרף מור נמצא בשימוש רפואי אלפי שנים ומוזכר כבר בתנ”ך:
. בתורה מופיע המור כבושם הראשון מבין הבשמים להכנת “שמן המשחה” – שמן הקודש, שבו קידשו את כל כלי המקדש – “וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת…” שמות (ל’, כ”ג). המור בפסוק מאוית “מָר”
המור נמנה עם אחד מסממני הקטורת (“… מור וקציעה שיבולת-נרד וכרכום…”) שהקטירו בבית המקדש בשחרית ובין הערביים. יתרה מכך, בית המקדש נבנה על הר המוריה ועל פי המסורת היהודית: “נקרא שמו מוריה על שם המור” (מדרש בראשית רבה נ”ה ).
שרף מור מופרש באופן טבעי כאשר קליפת גזע העץ נפגעת.
לעתים, מבצעים חתכים בגזע העץ כדי להגביר את תפוקת השרף.
מוצאם של עצים קטנים אלו במזרח אפריקה ובמזרח התיכון.
רכיבים פעילים עיקריים
שרף (25%-40%), שמן נדיף (2%-10%, מכיל ססקוויטרפנים), גומי (30%-60%).
פעילות רפואית מוכחת מחקרית:
נוגד זיהום (חיידקים, נגיפים, פרזיטים, פטריות), נוגד דלקת, ממריץ חיסון, מכייח ארומתי, מצמת, מקדם/מסדיר מחזור חודשי. טפילים במעיים, זיהומים אקוטיים (דלקת גרון, שפעת, שלשול).