בעידן שבו השיח הציבורי ניזון לעיתים ממידע שגוי או חסר בסיס, חשוב לנו להציע נתונים מבוססים ומדויקים. בתוך כך, שמן הקצח, תכשיר טבעי שאנחנו גאים להציע באיכות הגבוהה ביותר, זוכה לתשומת לב לא מעטה. עם הפופולריות הגואה מגיעים גם חששות ושאלות מצד הצרכנים, ולעיתים אף מיתוסים חסרי שחר.
מטרת המאמר הזה היא לעשות סדר ולהפריך את המיתוסים הללו בעזרת נתונים מדעיים, ולצורך זה פנינו אל גל מ. ראן R.H, N.D מטפל מומחה ברפואת צמחים קלינית מהבולטים והמנוסים בעולם כדי לברר מהו באמת כוחה של האמת המדעית מול המיתוסים אודות שמן הקצח. הצטרפו אלינו למסע הזה שבו נפיג את השמועות ונשים את הדברים בפרופורציות הנכונות.
גל מ. ראן
R.H, N.D מטפל מומחה ברפואת צמחי מרפא מהבולטים והמנוסים בעולם.
גל מ. ראן
R.H, N.D מטפל מומחה ברפואת צמחי מרפא מהבולטים והמנוסים בעולם.
תוכן העניינים
יש הטוענים ששמן קצח במינונים גבוהים עלול להכביד על הכליות
זוהי טענה שנשמעת לעיתים, אך המחקרים האחרונים מראים תמונה שונה לחלוטין. למעשה, במקום להכביד על הכליות מחקרים מצאו שלשמן קצח, ובפרט לרכיב הפעיל העיקרי שלו, תימוקווינון, יש השפעה מגנה על הכליות.
מחקרים שונים (לדוגמא מחקר משנת 2013 שפורסם ב-Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine) מצביעים על כך ששמן קצח מסייע בהגנה על רקמת הכליה מפני נזקים שנגרמים מרדיקלים חופשיים, תרופות מסוימות ורעלים. הוא עושה זאת על ידי הפחתת עקה חמצונית ודלקתיות ובכך הוא למעשה תומך בתפקוד הכליות ולא מכביד עליהן. מחקרים אף בדקו את השימוש בשמן קצח בחולי כליות ומצאו פוטנציאל להפחתת תסמינים ולשיפור מדדים. אין עדויות מבוססות המצביעות על נזק כלייתי במינונים המקובלים, ואף להיפך – שמן קצח נחשב לתומך ומגן על הכליות.
נטען במקומות שונים כאילו קיימות עדויות סותרות ביחס להשפעת שמן הקצח על בלוטת התריס
המצב בפועל הרבה יותר ברור מזה. שמן הקצח נחקר ספציפית בהקשר של מחלת השימוטו (Hashimoto's thyroiditis), שהיא הגורם העיקרי לתת-פעילות של בלוטת התריס.
במחקר קליני מבוקר פלצבו בבני אדם משנת 2016, שפורסם ב-BMC Complementary and Alternative Medicine, נמצא כי נטילת שמן קצח במשך 8 שבועות שיפרה משמעותית את רמות הורמוני בלוטת התריס (TSH, T3) והפחיתה את רמות הנוגדנים העצמיים אצל מטופלים עם מחלת השימוטו. מנגנון הפעולה כאן הנו שהתימוקווינון פועל כמדכא דלקת וכמווסת חיסוני, ובכך הוא מפחית את התגובה האוטו-אימונית שתוקפת את בלוטת התריס.
לכן, במקום עדויות סותרות, רוב המחקרים העדכניים מצביעים על כך שלשמן קצח יש השפעה מווסתת ומיטיבה על פעילות בלוטת התריס – במיוחד במצבים של תת-פעילות ממקור אוטואימוני. זהו דווקא יתרון טיפולי משמעותי שלו.
נטען עוד במקומות שונים שצריך לוודא שאין בתכשירי שמן קצח חומרים נלווים דוגמת ציפוי שמכיל פולימרים סינתטיים
זוהי טענה קנטרנית כמובן. ברור שבכל תוסף תזונה יש לוודא שאין בו מה שלא אמור להיות בו.
בשמן קצח פטנטי אמיתי התקני על 3% של הרכיב הפעיל תימוקווינון אין דבר מעבר לשמן קצח טהור. במידה והשמן ארוז בכמוסות ג'לטין רכות אז יש לקחת זאת בחשבון, אבל ג'לטין נחשב לחומר טבעי תמים ומקובל ביותר בתעשיית המזון ואינו רעיל כלל.
נטען גם לחוסר יעילות קלינית בטיפול בדלדול העצם (אוסטיאופורוסיס)
אמנם אין בנמצא הרבה מחקרים קליניים ישירים וגדולים על בני אדם שמדגימים שיפור ישיר בצפיפות העצם, אך קיימות עדויות חזקות ועקיפות לגבי השפעותיו המגנות של שמן הקצח על רקמת העצם דוגמת הפחתת דלקת – אוסטיאופורוזיס קשורה לעיתים קרובות לדלקת כרונית. שמן קצח, בזכות פעילותו נוגדת הדלקת החזקה, יכול להפחית את הדלקת ובכך לסייע בעקיפין לשמירה על בריאות העצם. בנוסף, מתח חמצוני פוגע גם הוא בתאים בוני העצם, והתימוקווינון בשמן הקצח הוא נוגד חמצון עוצמתי שמגן על תאים אלו מפני נזקים.
במחקרים ראשוניים בבעלי חיים הדגימו פוטנציאל של שמן קצח למנוע איבוד עצם ולשפר מדדים של בריאות העצם. למרות הצורך במחקרים נוספים על בני אדם, לא ניתן לומר שאין השפעה. ההיגיון המחקרי מצביע על כך שההשפעה קיימת, גם אם היא עקיפה, ויש עוד לבחון אותה לעומק. הגישה הנכונה כאן היא לא 'אין הוכחה, אז אין השפעה', אלא 'ההשפעה טרם נחקרה מספיק באופן ישיר, אך ישנם מנגנוני פעולה ברורים שרומזים על יתרונות'.
מושמעת לפעמים הטענה כאילו במידה ואינך סובל מיתר לחץ דם האפקט מפחית לחץ הדם של שמן הקצח עלול לגרום לירידה מוגזמת בלחץ הדם
הטענה הזו, כאילו, נכונה באופן חלקי – אך היא מציגה תמונה דרמטית ומסולפת שאינה מתרחשת בפועל. שמן קצח הוא לא תרופה להורדת לחץ דם במובן הקלאסי של המילה. הוא נחשב לצמח בעל השפעה פרמקולוגית מורכבת המסייע לווסת את המערכות הביולוגיות בגופנו, כולל לחץ הדם, לכיוון של איזון. ההשפעה של שמן קצח על לחץ הדם היא בדרך כלל מתונה – מחקרים הראו ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי אצל אנשים עם יתר לחץ דם קל עד בינוני, אך בדרך כלל לא נצפתה ירידה קיצונית אצל אנשים עם לחץ דם תקין. בהקשר זה חשוב לציין ששמן הקצח פועל בין היתר באמצעות הרחבת כלי הדם והפחתת רמות רנין – מנגנונים שתורמים לאיזון הלחץ הכללי אך לא 'מפילים' אותו באופן חד.
כמו בכל שימוש בתוסף תזונה וצמח מרפא, יש להתחיל במינון נמוך ולעקוב אחר התגובה של הגוף. אם יש לך נטייה ללחץ דם נמוך, או אם אתה נוטל תרופות להורדת לחץ דם, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ולשלב את שמן הקצח בהדרגה. עם זאת, הסיכון לירידה מופרזת בלחץ הדם הוא נמוך מאוד במרבית המקרים ואינו מהווה סיבה להימנע משימוש בשמן הקצח – אשר לו יתרונות בריאותיים רבים נוספים.
לסיום מאמר זה נסקור תופעות לוואי אשר עלולות להופיע, במקרים נדירים, עם שימוש בשמן הקצח. חשוב להכירן ובשעת הצורך לפעול בהתאם
תגובות אלרגיות
אנשים מסוימים רגישים לקצח ועלולים לפתח תגובה אלרגית עם שימוש בשמן המופק ממנו המתבטאת לרוב בפריחה, גרד ונפיחות.
באם מופיעה תגובה שכזו יש להימנע מהמשך שימוש בתכשיר.
תגובות עיכוליות
במינון גבוה צריכת שמן קצח עלולה לגרום לתופעות לוואי עיכוליות דוגמת בחילות, כאבי בטן, צרבת, יובש בפה ושלשולים. במידה ומתפתחות תופעות שכאלה יש להפחית את מינון הנטילה.
אינטראקציות עם תרופות
שמן קצח עלול להגיב עם תרופות מסוימות; תרופות לדילול דם דוגמת קומדין, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות לטיפול בסוכרת. יש להתייעץ עם הרופא המטפל טרם שימוש בשמן קצח במקביל לנטילת תרופות אלו.
השפעה על הריון והנקה
לא מומלץ להשתמש בשמן קצח בהריון או בזמן הנקה ללא ייעוץ רפואי מכיוון שההשפעה שלו על נשים בהריון ומניקות, וכן על העובר והיונק, טרם נחקרה באופן מספק.
לסיכום, שמן קצח פטנטי המתוקנן על 3% של הרכיב הפעיל תימוקווינון, ואשר נחקר קלינית במגוון של פרמטרים, הנו תוצר צמחי בעל סגולות טיפוליות מובהקות כפי שעולה מהמחקרים. החל מיתר לחץ דם, המשך בכבד שומני וכלה בהפרעות עיכול, מצבים דלקתיים שונים ומחלות דרכי הנשימה והריאה.
לבריאות.
