עוזרר/ קרתגוס – Crataegus spp.

בסקירה (2018) מסוכמות העדויות לגבי התרומה של התערבויות הכוללות שימוש בצמחי מרפא או פעילות גופנית למניעה וטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 12 מחקרים קליניים התערבותיים ו-6 מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים. החוקרים מדווחים על 14 צמחי מרפא ועל 10 אסטרטגיות של פעילות גופנית, שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על 18 מדדים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים. מחקרים בבעלי חיים מצביעים על השפעה מיטיבה לשילוב של פעילות גופנית (כגון שחייה או ריצה) עם רכיבים צמחיים כגון קצח (Nigella sativa), ועוזרר (Crataegus oxycantha) תוסף סויה ושמן קוקוס. במחקרים הקליניים נמצאה השפעה מיטיבה לפיטוסטרוֹלים, איזופלבונים, שמן דג טונה, צימוקים, קוהוש שחור (Cimicifuga racemose), כורכומין, אוכמניות, שמן פרילה, וכן לפעילות גופנית מסוגים שונים, כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, אימון מדרגה, אימון אינטרוולים ואימון התנגדות. 

החוקרים מסכמים כי מחקרים בבעלי חיים מצביעים על השפעה סינרגיסטית של פעילות גופנית ורכיבים צמחיים על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, כאשר במחקרים קליניים לא נצפתה השפעה מוספת דומה. נדרשים מחקרים קליניים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להבין טוב יותר מהם מנגנוני הפעולה המעורבים ולקבוע המלצות קליניות לשימוש ברכיבים צמחיים כחלק מאסטרטגיית המניעה והטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27748189

בסקירה הנוכחית (אפריל 2014) הכותבים סוקרים את העדויות לגבי מנגנוני הפעולה וההשפעה הטיפולית של רפואת הצמחים הסינית, האירוודית והמערבית, למניעה או לעיכוב התפתחות המחלה תסמונת לבבית כלייתית. במחקרים נמצא כי:  עדויות מתחום הרפואה המערבית מראות כי עוזרר (Crataegus spp) עשוי להגן מפני מוות של תאי לב ולעכב אנזים ACE ובכך לתרום להפחתת לחץ הדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24818164

בסקירה (נובמבר 2015) מסכמים החוקרים את הרקע ההיסטורי וצורת השימוש המסורתית בצמחי מרפא שהינם בעלי השפעה על המערכת הקרדיווסקולרית, במטרה להעריך את הפוטנציאל הטיפולי שלהם ולבחון כיווני מחקר עתידיים. במסגרת הסקירה מפורטת ההשפעה הקרדיווסקולרית של ארבעה צמחי מרפא עיקריים: שום (Allium sativum), גוגול (Commiphora mukul), עוזרר (Crataegus spp) וטרמינליה (Terminalia arjuna). צמחים אלה שימשו ברפואה המסורתית לטיפול במחלות לב במשך מאות שנים, כאשר ממצאים מחקריים (פרמקולוגיים, פרה-קליניים וקליניים) מצביעים על יעילותם לטיפול במחלות קרדיווסקולריות כולל מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, הפרעת קצב ויתר לחץ דם. החוקרים מסכמים כי למרות שמנגנוני הפעולה של צמחים אלה אינם ברורים דיים, קיימת תמיכה ליעילותם בטיפול במגוון הפרעות קרדיווסקולריות. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את מנגנוני הפעולה, הפוטנציאל הטיפולי ובטיחות השימוש, כולל תגובות הדדיות עם תרופות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26656228

סקירה (ינואר 2016) אשר מציגה את היעילות והבטיחות של טיפולים טבעיים שונים המיועדים לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ויתר לחץ דם. בנוסף, החוקר דן בהיבט הכלכלי של השימוש בתוספים טבעיים אשר לרוב אינו מכוסה על ידי ביטוח הבריאות בארה"ב.

במסגרת הסקירה מציג החוקר מהן הסיבות שאנשים נוטים להשתמש ברפואה משלימה ואת חלוקת העלויות של רפואה משלימה בארה"ב בשנת 2007. בהמשך מוצגים הטיפולים השכיחים ביותר בחלוקה לצמחי מרפא ולתוספי תזונה.

הצמחים המוזכרים בסקירה הם:

Panax quinquefolius, Hypericum perforatum, Leorunus heterophylus, Ginkgo biloba, Allium sativum, Crataegus oxycantha, Seranoa repens, Salvia miltiorrhyza, Glycyrrhiza glabra.
תוספי התזונה המוזכרים בסקירה: קואנזים Q10, מולטי-ויטמינים, ויטמין E, ויטמין C, קומפלקס ויטמיני B, שמן דגים, ל-ארגינין, ל-קראטינין, קראטין וטאורין.
החוקר מסכם כי השימוש בטיפולים טבעיים נפוץ מאוד בארה"ב וכרוך בהוצאה כלכלית ניכרת, זאת למרות שבמרבית המקרים אין עדויות מוכחות ליעילות ובטיחות מוצרים אלה והם אינם נמצאים תחת בקרה ופיקוח הולמים של הרשויות אלא מקודמים ומפורסמים דרך המדיה. בשל העדר פיקוח ישנם מוצרים אשר עלולים לגרום לנזקים בריאותיים כתוצאה מזיהומי מתכות וחומרים אסורים לשימוש או לגרום לתגובות הדדיות עם תרופות או תוספים אחרים.

http://www.nature.com/jhh/journal/v30/n1/pdf/jhh201542a.pdf

בסקירה (2018) מסוכמות העדויות לגבי התרומה של התערבויות הכוללות שימוש בצמחי מרפא או פעילות גופנית למניעה וטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 12 מחקרים קליניים התערבותיים ו-6 מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים. החוקרים מדווחים על 14 צמחי מרפא ועל 10 אסטרטגיות של פעילות גופנית, שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על 18 מדדים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים. מחקרים בבעלי חיים מצביעים על השפעה מיטיבה לשילוב של פעילות גופנית (כגון שחייה או ריצה) עם רכיבים צמחיים כגון קצח (Nigella sativa), תוסף סויה ושמן קוקוס. במחקרים הקליניים נמצאה השפעה מיטיבה לפיטוסטרוֹלים, איזופלבונים, שמן דג טונה, צימוקים, קוהוש שחור (Cimicifuga racemose), כורכומין, אוכמניות, שמן פרילה ועוזרר (Crataegus oxycantha), וכן לפעילות גופנית מסוגים שונים, כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, אימון מדרגה, אימון אינטרוולים ואימון התנגדות. החוקרים מסכמים כי מחקרים בבעלי חיים מצביעים על השפעה סינרגיסטית של פעילות גופנית ורכיבים צמחיים על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, כאשר במחקרים קליניים לא נצפתה השפעה מוספת דומה. נדרשים מחקרים קליניים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להבין טוב יותר מהם מנגנוני הפעולה המעורבים ולקבוע המלצות קליניות לשימוש ברכיבים צמחיים כחלק מאסטרטגיית המניעה והטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית.

סקירה שבחנה את השפעות העוזרר (Crataegus spp) על מחלות לב וכלי דם מצאה שהצמח פועל כמחזק לב נוגד איסכמיה, כאשר פעילותו העיקרית היא כצמח אינוטרופי וכרונוטרופי.

לצמח יכולת למנוע את הסיכון להפרעות קצב לב, לחזק את מבנה כלי הדם, ולהשפיע על זרימת הדם וניצול החמצן. בנוסף, הצמח פועל כנוֹגד חִמצון, וחלק מפעילותו נוגדת האיסכמיה היא הודות לפעילות מרחיבת כלי דם והרפיית אנדותל כלי הדם.

לצמח יכולת לסייע לשריר הלב בניצול האנרגתי שלו במצבים איסכמיים.

הצמח נמצא בבדיקות מעבדה כמונע היווצרות טרומבוקסן A2- כלומר בעל פעילות נוגדת דלקת.

תיתכן גם השפעה חיובית על רמות השומנים בדם. הטיפול המומלץ הוא ארוך טווח כיוון שישנה השפעה הנבנית לאורך זמן.

http://www.thorne.com/altmedrev/.fulltext/3/6/422.pdf

בסקירה הנוכחית (אפריל 2014) הכותבים סוקרים את העדויות לגבי מנגנוני הפעולה וההשפעה הטיפולית של רפואת הצמחים הסינית, האירוודית והמערבית, למניעה או לעיכוב התפתחות המחלה תסמונת לבבית כלייתית. מהסקירה עולה כי עוזרר (Crataegus spp) עשוי להגן מפני מוות של תאי לב ולעכב אנזים ACE ובכך לתרום להפחתת לחץ הדם.

ttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24818164