פסיפלורה Passiflora incarnata/ שעונית

שעונית הינה צמח רב-שנתי מטפס. המגודל באופן מסחרי למטרת שיווק פריו האכיל. מקור הצמח באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אמריקה הדרומית ויער האמזונאס ומגדלים אותו בהיקף נרחב במספר גדל והולך של מדינות כדוגמת הודו, ניו זילנד, הקריביים, ברזיל, אקוודור, קליפורניה, פלורידה, הוואי, אוסטרליה, מזרח אפריקה, דרום אפריקה וישראל.

שמו העברי של הצמח בנוצר כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון.

שמו הבוטני של הצמח- פסיפלורה נוצר מהמילה תשוקה באנגלית passion והוא נחשב לפרי אקזוטי ומעורר חשק.

בתמצית הפסיפלורה שבה אנחנו משתמשים נעשה שימוש בנוף הצמח- היות והם משמשים גם לפי המסורת וגם בהתאם למחקרים לשיפור המצב הנפשי בעת חרדה ולסייע לשינה טובה יותר.

רכיבים פעילים עיקריים

פלבונואידים (vitexin, isovitexin, apigenin, luteolin, kaempferol, quercetin, rutin), גליקוזידים ציאנוגנטיים (gynocardin).

פעילות רפואית

מרגיע, מרדים, נוגד חרדה.

מקורות מחקריים

חרדה

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה ההשפעה של פסיפלורה (Passiflora incarnata) על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים, כולל דיכאון, חרדה ותגובה לסטרס, ועל מדדים נוספים כגון אינסומניה וחוסר שקט. בסקירה נכללו תשעה מחקרים קליניים, בהם נעשה שימוש בתוספי פסיפלורה בצורת מיצוי אלכוהולי, כמוסות או תה למשך התערבות שנע בין יום אחד ל-30 יום. בארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של פסיפלורה על החרדה על רקע טיפול רפואי, כולל הרדמה בעמוד השדרה, טיפול שיניים או ניתוח. מהסקירה עולה כי השימוש בפסיפלורה תרם להפחתת רמת החרדה במידה דומה לטיפול תרופתי. עם זאת, ההשפעה הייתה פחות משמעותית בקרב משתתפים שסבלו מתסמיני חרדה קלים בלבד. השימוש בפסיפלורה לא היה מלווה בהשפעות שליליות, כגון הפרעה בזיכרון או בתפקודים הפסיכו-מוטוריים. החוקרים מסכמים כי פסיפלורה נמצאה יעילה ובטוחה להקלה על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים. המחקר מומן על ידי מענק ממשלתי פולני.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33352740/

סקירת מחקרים (2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי צמחי המרפא פרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. עוד מצאה הסקירה כי אין ראיות מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1756256

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

הפרעות שינה:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33352740/

סקירה (2002) שבחנה פעילות פסיפלורה (Passiflora incarnate) לטיפול בהפרעות שינה, מעלה כי לצמח השפעה סדטיבית, וכנראה גם נוגדת חרדה. הצמח מסייע למתיחות, חוסר שקט, עצבנות וקשיי הירדמות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12244887

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2020) הוערכו העדויות בהתייחס לשימוש בולריאן (Valeriana officinalis) לטיפול בבעיות שינה ובהפרעות נלוות כגון חרדה. החוקרים מציינים, כי השימוש בולריאן לטיפול בבעיות שינה הינו שכיח, אולם הממצאים הקליניים לגבי השְפעתו אינם עקביים. בסקירה נכללו 60 מחקרים בהם 6,894 משתתפים, כאשר התרומה לשיפור איכות השינה נבדקה במטה-אנליזה הכוללת עשרה מחקרים והתרומה להפחתת חרדה נבדקה במטה-אנליזה הכוללת שמונה מחקרים.

התוצאות מצביעות על כך, שהממצאים הלא עקביים הקודמים נובעים מהבדלים באיכות הרכיבים הצמחיים בהם נעשה שימוש, כאשר לשימוש בשורש המלא צפויה להיות השפעה משמעותית יותר. כמו כן, ניתן לשפר את ההשפעה הרפואית באמצעות שילוב עם רכיבים צמחיים נוספים, כגון כשותנית (Humulus lupulus), פסיפלורה (Passiflora incarnata), מליסה (Melissa officinalis) ופרע מחורר (Hypericum perforatum). לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות הקשורות בנטילת ולריאן בקרב משתתפים בגיל 7 עד 80.

החוקרים מסכמים, כי ולריאן הינו צמח בטוח ויעיל לשיפור איכות השינה והפרעות נלוות, אולם בשל מספר גדול של רכיבים פעילים שחלקם אינם יציבים, נדרשת הגדרה מחודשת של תהליכי בקרת האיכות, כולל שיטות התקנון ואורך חיי המדף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33086877