אנטי אייג'ינג פנימי - איך עוצרים את ההזדקנות מהשורש

אבחון אמיתי של מצב כלי הדם דורש הסתכלות ישירה על הדופן הפנימית של העורקים – מה שנקרא האנדותל. ד"ר גיל שחר מדגיש שבדיקות דם רגילות אינן משקפות כלל את מצבם הפיזי של כלי הדם.

כדי לקבל תמונה מלאה, יש לבצע בדיקת אולטרסאונד ייעודית לעורקי הצוואר (Carotid IMT), שמספקת מדד אובייקטיבי לעובי הדופן, נוכחות של הצרויות, והתפתחות טרשת עורקים מוקדמת – עוד לפני שהמטופל מרגיש סימפטומים כלשהם. הבדיקה אינה פולשנית, אך אינה מוצעת באופן שגרתי בקופות החולים, ולכן מומלץ לבצע אותה באופן פרטי אחת לשנה מגיל 40 ואילך – או מוקדם יותר אם יש סיכון מוגבר.

לגבי כולסטרול מחומצן – מדובר ב-LDL שעבר תהליך של חמצון, כלומר איבד אלקטרון עקב חשיפה לרדיקלים חופשיים. LDL כשלעצמו אינו “רע” – הוא מולקולה חיונית להעברת כולסטרול לתאים. הבעיה נוצרת כש-LDL עובר חמצון, במיוחד על רקע של סוכר גבוה בדם שגורם לגליקציה (קישור הסוכר לחלבון שעל גבי ה-LDL), מה שהופך אותו לחשוף יותר להתקפות חמצוניות. קיימת בדיקת מעבדה ל-oxidized LDL, אך היא אינה מוצעת באופן שגרתי. אינדיקציות עקיפות למצב כזה הן רמות A1C גבוהות מ-5.5%, או ממצאים באולטרסאונד של עורקי הצוואר.

טריגליצרידים גבוהים הם מדד חשוב נוסף – הם משקפים תנגודת אינסולין ונטייה למטבוליזם שומני לא תקין. רמות טריגליצרידים מעל 150 נחשבות כלא תקינות, אך ד"ר שחר ממליץ לשאוף לרמה נמוכה מ-100. כשטריגליצרידים גבוהים לאורך זמן, הם מעידים על עומס מטבולי שעשוי להתבטא בכבד שומני, שקיעת שומנים בכלי דם, ועומס על הלבלב.

באופן כללי, הנזק לכלי הדם לא ניתן לאבחון דרך כולסטרול “גבוה” בלבד – אלא רק על ידי הסתכלות ישירה (באולטרסאונד) ומדדים מטבוליים כגון A1C, טריגליצרידים, ותפקודי כבד. חשוב להבין שגם אדם עם כולסטרול תקין בבדיקות, יכול לסבול מהצרות עורקים אם תהליך החמצון והגליקציה פועל במלוא עוצמתו.

בהתבסס על מחקרים קליניים ותצפיות רחבות, ד"ר גיל שחר ממליץ על שני תוספים טבעיים עיקריים שנחשבים בטוחים, יעילים ורב-מערכתיים: מיצוי ליקוריץ ושמן קצח מרוכז.

מיצוי הליקוריץ, שנחקר בטכניון על ידי פרופ' מיכאל אבירם, הוכח כבעל יכולת לעכב את תהליך חמצון הכולסטרול בלמעלה מ-50%. בכך הוא מפחית את הסיכוי שהכולסטרול ישקע בדופן כלי הדם. כתוצאה מכך, תהליך ההיצרות נבלם – ולעיתים אף מתהפך, מאחר שיכולת הניקוי של הגוף (באמצעות HDL) עולה על קצב השקיעה.

שמן הקצח המרוכז – ובפרט כזה שמכיל לפחות 3% תימוקווינון – פועל דרך מספר מנגנונים: הוא נוגד דלקת ברמה מערכתית, מסייע לאיזון לחץ דם, משפר את תפקוד הכבד, ומסייע להורדת רמות סוכר וטריגליצרידים. הוא תורם גם לשמירה על פלורת המעי, דבר שמחזק את מערכת החיסון ואת יציבות מערכת העיכול.

באשר לשילוב עם תרופות: שני התוספים נחשבים בטוחים לשימוש בצמוד לטיפול קונבנציונלי, לרבות סטטינים, מטפורמין או נוגדי יתר לחץ דם. עם זאת, בליקוריץ יש חומר בשם גליציריזין, שיכול להעלות לחץ דם אצל חלק מהאנשים. לכן ההמלצה היא לבדוק לחץ דם לפני תחילת השימוש ולחזור על הבדיקה לאחר שבוע. ברוב המקרים, לא נצפית עלייה, שכן במיצוי האיכותי שנבדק, הגליציריזין נמצא בפחות מ-1%.

שמן הקצח, לעומת זאת, מתאים גם לאנשים עם לחץ דם נמוך – הוא אינו גורם לירידה חדה בלחץ הדם ואינו מסוכן באוכלוסייה זו.

לסיכום, תוספים אלה אינם “מנקים” את הכולסטרול שכבר שקע, אלא משנים את מאזן השקיעה–פחות כולסטרול מחומצן יותר ניקוי על ידי ה HDL, תוך תמיכה בתהליכים עמוקים של ריפוי כלי הדם והכבד – והם ניתנים לשימוש יחד עם רוב התרופות.

הבדיקות השגרתיות בקופות החולים, כגון פרופיל שומנים, סוכר בצום והמוגלובין A1C, נותנות תמונה כללית בלבד על הרכב הדם – אך אינן מצביעות על מה שקורה בגוף בפועל. הן אינן מזהות תהליכי חמצון של הכולסטרול, אינן מזהות שקיעה של שומנים בכלי הדם, ולא מסוגלות לגלות כבד שומני, אלא אם כבר יש נזק מתקדם.

לכן, לצורך זיהוי מוקדם של נזק מצטבר או סיכון מתפתח, יש לבצע בדיקות מתקדמות יותר:

בדיקות חיוניות:

1. אולטרסאונד עורקי צוואר (Carotid IMT):
   מאפשר לזהות את עובי הדופן של העורק, הצרויות, זרימת דם מערבולית ונטייה לטרשת עורקים – גם בקרב אנשים ש"לכאורה" בריאים. זוהי בדיקה לא פולשנית, שמספקת מדד אובייקטיבי למצב כלי הדם, וניתן לחזור עליה כל שנה או חצי שנה למעקב.
   הבדיקה אינה ניתנת בקופה כחלק מסקר מניעתי.
2. אולטרסאונד כבד ייעודי (לכבד שומני):
   בניגוד לדעה הרווחת, בדיקות דם אינן מגלות כלל כבד שומני – אלא אם הכבד כבר סובל מדלקת או פגיעה חמורה (ALT/AST/GT). הדרך היחידה לאבחן כבד שומני בצורה מדויקת היא בדיקת אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה. בבדיקות המתקדמות שבוצעו במסגרת ההרצאה (באמצעות מכשור בעלות של כ-4 מיליון ש"ח), ניתן גם לקבל ציון מספרי מדויק ולבצע מעקב אמין לאורך זמן.
3. Oxidized LDL:
   זוהי בדיקת דם מתקדמת שמודדת את רמות הכולסטרול המחומצן (ולא רק LDL רגיל). ניתן לבצע אותה במעבדות פרטיות, אך היא אינה מוצעת בקופות.
   היא מתאימה במיוחד למטופלים עם A1C גבוה או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.
4. Lp(a):
   ליפופרוטאין(a) הוא מדד חשוב שלא נבדק שגרתי, אך קשור לסיכון מוגבר לטרשת עורקים. מדובר בפרופיל שומני גנטי שקשה להשפיע עליו תזונתית, אך יש לו משמעות בניבוי סיכון.

לסיכום, בעוד שבדיקות הדם הרגילות מצביעות על רמות מסוימות של חומרים בדם, הן אינן משקפות את בריאות כלי הדם או הכבד. רק בדיקות הדמיה ואבחון ייעודיות מסוגלות לזהות נזקים לפני התפרצות מחלה קלינית.

הבדיקות המתקדמות אותן הציג ד"ר שחר אינן מוצעות כרוטינה במערכת הציבורית, אך ניתנות לביצוע במרכז הרפואי המשולב שבין חברת צמח החיים, ליקוטבע והמרכז לרפואת הרמב”ם.
נכון להיום, הבדיקות מבוצעות במרכז לרפואת הרמב"ם בקניון של בית החולים אסף הרופא – אך מתקיימת התרחבות הדרגתית לפריסה ארצית.